חברה מארגנת פינוי בינוי
חברה מארגנת היא הגוף שמעמיד את בעלי הדירות בצד אחד חזק מול היזם. אצלנו בעלי הדירות הם אלה שמחליטים: הם בוחרים את חברי הנציגות, את עורך הדין, את השמאי ואת המפקח, ורק כשכל הצוות שלהם עומד אנחנו מוציאים מכרז יזמים קשוח. רד פלוס עובדת בשיטה הזו בפועל ומקדמת כיום מתחמים בנוף הגליל ובנתניה.
- מי מחליט
- בעלי הדירות, בכל צומת
- עלות לדייר
- ללא תשלום מהדיירים
- מי משלם
- היזם הזוכה במכרז
בעלי הדירות הם בעלי הדעה, לא אנחנו
יש חברות מארגנות שמגיעות לבניין עם עורך דין קבוע, שמאי קבוע ומפקח קבוע, ומבקשות מהדיירים לחתום על החבילה. אנחנו לא עובדים כך. התפקיד שלנו הוא להעמיד לבעלי הדירות תהליך בחירה מסודר, להביא מועמדים אמיתיים לכל תפקיד, ולתת לנציגות לבחור.
ההבדל הזה אינו סמנטי. עורך דין שנבחר על ידי הדיירים בראיון, מול מועמדים אחרים, חב חובת נאמנות לדיירים בלבד. שמאי ומפקח שנבחרו באותו אופן יגידו לדיירים גם מה שהיזם לא רוצה שישמעו. זו התשתית שעליה נבנה כל שאר התהליך.
הנציגות נבחרת בקלפי
אסיפת דיירים כללית לפי נוהל הרשות להתחדשות עירונית, ובה בעלי הדירות בוחרים את חברי הנציגות.
מעל 51 אחוז תמיכה
רק כשיש תמיכה של יותר מ 51 אחוז מבעלי הדירות בנציגים שנבחרו, ממשיכים לשלב הבא.
מכרז לכל בעל מקצוע
עורך דין, שמאי ומפקח נבחרים במכרז וראיונות מול הנציגות, לפי ידע, ניסיון והמלצות מפרויקטים שהם מלווים היום.
מכרז יזמים בסוף, לא בהתחלה
היזם נכנס לתמונה אחרון, אחרי שהצוות של הדיירים כבר בנוי וחוברת המכרז מאושרת.
מה עושה חברה מארגנת ומה ההבדל בינה לבין יזם
היזם מייצג את האינטרס של היזם. עורך דין שמגיע מטעם היזם נבחר על ידי היזם. חברה מארגנת נכנסת לתמונה כדי לאזן את המשוואה: היא מאגדת את בעלי הדירות לגוף אחד, מגדירה מה הבניין דורש, ורק אחר כך מזמינה יזמים להתחרות על הזכות לבנות.
המשמעות המעשית פשוטה. במקום שיזם אחד יפנה לדיירים אחד אחד ויחתים אותם על תנאים שהוא קבע, בעלי הדירות מגיעים למשא ומתן כשהם מאוגדים, עם נציגות שנבחרה בהצבעה, עם יועצים מטעמם ועם נתונים כלכליים בדוקים על שווי הקרקע וזכויות הבנייה.
- בדיקת תמיכת בעלי הדירות בכל אחד מהבניינים במתחם עוד לפני שמבטיחים משהו
- עבודה מול הוועדה המקומית כבר משלב ההתארגנות, ולא רק אחרי החתימה
- בדיקת היתכנות תכנונית וכלכלית מלאה, כולל רווח יזמי שמאפשר ליווי בנקאי
- מדידת הקו הכחול של המתחם וביצוע התאמות לפני ההגשה לעירייה
- כינוס אסיפת דיירים כללית ובחירת נציגות על ידי בעלי הדירות
- ניהול מכרזים לעורך דין, שמאי ומפקח, והוצאת מכרז יזמים בסוף התהליך
עבודה מול הוועדה המקומית מהיום הראשון
הרבה מתחמים נתקעים כי מישהו הבטיח לדיירים מספרים שהעירייה מעולם לא אישרה. אנחנו מתחילים מהצד ההפוך: יושבים עם הוועדה המקומית בשלב ההתארגנות, מבינים מה מדיניות הרשות למתחם הזה, מה הצפיפות שהיא מוכנה לאשר ואיזה שטחי ציבור היא תדרוש.
רק אחרי שיש תמונה תכנונית אמיתית אנחנו מודדים את הקו הכחול, מבצעים את ההתאמות הנדרשות ומגישים לעירייה. מהרגע הזה כל מה שנאמר לבעלי הדירות מבוסס על נתונים שאפשר לעמוד מאחוריהם, ולא על הבטחות שיווקיות.
- בירור מדיניות הרשות המקומית למתחם הספציפי
- מדידת קו כחול והתאמת גבולות המתחם להיתכנות טובה יותר
- בדיקה מקיפה של רווחיות הפרויקט ליזם, כתנאי לליווי בנקאי מלא
- הגשה מסודרת לעירייה ומעבר מסודר לשלב הבא
למה מכרז יזמים מייצר תמורה גבוהה יותר
כשיזם יחיד יושב מול בניין לא מאורגן, אין לו שום סיבה לשפר את ההצעה. כשיזמים יודעים שהם מתחרים על אותו מתחם מול חוברת מכרז מסודרת שאושרה על ידי נציגות, ההצעות משתנות: תוספת מטרים, ממ״ד כחדר נוסף, מרפסת, מחסן, חניה, דמי שכירות גבוהים יותר וערבויות חזקות יותר.
אנחנו מקבלים בדרך כלל שלוש עד שש הצעות, ומרכזים את כולן לטבלת השוואה אחת. בטבלה הזו אי אפשר להתחבא: מיזוג מותקן אינו זהה להכנה למיזוג, תוספת של 12 מ״ר אינה זהה לתוספת של 25 מ״ר, וממ״ד על חשבון חדר קיים אינו זהה לממ״ד כחדר נוסף.
- חוברת מכרז אחידה שמאושרת על ידי חברי הנציגות לפני ההוצאה
- שלוש עד שש הצעות מיזמים, כולן באותו פורמט
- בדיקת איתנות פיננסית, ניסיון קודם ופרויקטים פעילים של כל יזם
- דרישה לליווי בנקאי מלא, ערבות חוק מכר, ערבות שכירות וערבות מסים
- לוחות זמנים מחייבים עם פיצוי מוסכם על איחור במסירה
כמה זה עולה לבעלי הדירות
בעלי הדירות אינם משלמים לחברה המארגנת. שכר הטרחה של החברה המארגנת, של עורך הדין של הדיירים, של השמאי ושל המפקח משולם על ידי היזם הזוכה, כחלק מעלויות הפרויקט. זה סטנדרט מקובל בהתחדשות עירונית בישראל, והוא נקבע בהסכם מול היזם.
חשוב לוודא שהמנגנון הזה כתוב בהסכם במפורש, ושאין סעיף שמגלגל עלויות לבעלי הדירות בדיעבד. זו אחת הבדיקות שאנחנו עושים לפני שהבניין חותם על משהו.
איך זה עובד אצלנו, שלב אחרי שלב
- 1
בדיקת תמיכה בבניינים
פגישות עם בעלי הדירות בכל בניין ובדיקה כמה מהם באמת רוצים להתקדם.
- 2
היתכנות ועבודה מול הוועדה
בדיקה תכנונית וכלכלית, בירור מדיניות הרשות ובדיקת רווח יזמי שמאפשר ליווי בנקאי.
- 3
קו כחול והגשה לעירייה
מדידת הקו הכחול, ביצוע התאמות והגשה מסודרת לרשות המקומית.
- 4
אסיפה ובחירת נציגות
אסיפת דיירים כללית לפי נוהל הרשות להתחדשות עירונית ובחירת חברי הנציגות.
- 5
מעל 51 אחוז תמיכה
איסוף תמיכה של יותר מ 51 אחוז מבעלי הדירות בנציגים שנבחרו.
- 6
מכרז עורכי דין
הנציגים מראיינים משרדי עורכי דין ובוחרים את המשרד שילווה את הדיירים.
- 7
ייפוי כוח לעורך הדין
בעלי הדירות חותמים על ייפוי כוח שמאפשר לעורך הדין לנהל משא ומתן מול העירייה, השמאי, המפקח והיזם.
- 8
מכרז שמאי ומפקח
ראיונות לשמאים ולמפקחים ובחירה לפי ידע, ניסיון והמלצות מפרויקטים פעילים.
- 9
חוברת מכרז יזמים
הכנת חוברת המכרז, אישורה עם הנציגות והוצאתה ליזמים.
- 10
השוואה, משא ומתן וחתימה
שלוש עד שש הצעות, טבלת השוואה, שיפור תמורות, סגירת ביטחונות וחתימה.
הרחבה מלאה של התהליך מופיעה בעמוד תהליך העבודה בשבעה שלבים, ואת הכדאיות הכלכלית אפשר לבדוק במחשבון פינוי בינוי לפי תקן 21.
טבלת השוואת הצעות יזמים, כך זה נראה אצלנו
כל הצעה שמגיעה נכנסת לאותה טבלה, סעיף מול סעיף. זו הדרך היחידה לראות אם הצעה שנשמעת נדיבה היא באמת נדיבה. אלה הסעיפים שבהם ההפרש בין הצעות הוא הגדול ביותר.
| סעיף בהצעה | ניסוח שמגיע לרוב מהיזם | מה שאנחנו דורשים בחוברת המכרז |
|---|---|---|
| תוספת שטח לדירה | תוספת של 12 מ״ר, כולל שטחי שירות | תוספת של עד 25 מ״ר שטח עיקרי, בנפרד ממרפסת וממחסן |
| ממ״ד | ממ״ד על חשבון אחד החדרים הקיימים | ממ״ד כחדר נוסף, כך שדירת שלושה חדרים הופכת לארבעה חדרים וממ״ד |
| מיזוג אוויר | הכנה למיזוג בלבד | מיזוג מותקן ופועל בכל חדר במסירה |
| מרפסת | מרפסת ללא תשתיות | נקודת גז ונקודת חשמל במרפסת |
| מעליות | מעלית אחת לבניין | שתיים או שלוש מעליות לפי מספר הקומות והדירות, כולל מעלית שבת |
| חניה | חניה במתקן מכפיל | חניה רגילה לכל דירה, ומתקן רק היכן שאין ברירה תכנונית |
| רכב חשמלי | נקודת הכנה לטעינה | עמדת טעינה מותקנת בחניה |
| חימום מים | דוד חשמלי בלבד | דוד חשמלי בתוספת מערכת גז לחימום מהיר, לצד המערכת הסולרית המשותפת |
| שינוי חלוקת הדירה | שינויים בתוספת תשלום | שינוי חלוקה פנימית ללא עלות לבעל הדירה |
| ליווי עיצובי | אין | עשר שעות ייעוץ עם מעצב פנים, כולל תוכנית מותאמת והדמיה |
| ערבויות | ערבות חוק מכר בלבד | ערבות חוק מכר, ערבות שכירות, ערבות מסים וליווי בנקאי מלא |
| לוחות זמנים | לוח זמנים משוער | מועד מסירה מחייב ופיצוי מוסכם על כל חודש איחור |
הטבלה היא דוגמה לאופן ההשוואה. הסעיפים המדויקים נקבעים יחד עם הנציגות ועם היועצים שנבחרו, לפי אופי הבניין והמתחם.
חלוקת רווחים עם בעלי הדירות
רוב ההסכמים בשוק נעצרים בתמורה קבועה: כך וכך מטרים, וזהו. אם הפרויקט יתגלה כרווחי הרבה יותר מהצפוי, כל העודף נשאר אצל היזם. אנחנו מכניסים לחוברת המכרז מנגנון אחר.
עד רווח יזמי של 18 אחוז, הרווח שייך ליזם. זה ההכרחי כדי שהבנק ייתן ליווי בנקאי מלא ושהפרויקט בכלל ייצא לדרך. מעל 18 אחוז, כל שקל נוסף מתחלק חצי חצי בין היזם לבין בעלי הדירות הקיימים. כך היזם עדיין מרוויח מהצלחה, ובעלי הדירות אינם נשארים בחוץ כשהמתחם מייצר יותר ממה שהוערך.
המנגנון נבדק ומאושר על ידי השמאי מטעם הדיירים, ומעוגן בהסכם בנוסח שהשמאי ועורך הדין מאשרים, כולל דרך החישוב ומועד ההתחשבנות.
מתחמים שאנחנו מקדמים בפועל
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין חברה מארגנת ליזם?
היזם בונה את הפרויקט ומרוויח ממנו. החברה המארגנת מייצגת את בעלי הדירות מול היזם: היא מאגדת אותם, מנהלת את בחירת הנציגות והיועצים, מוציאה מכרז יזמים ומפקחת על קיום ההסכם.
מי בוחר את עורך הדין של הדיירים?
חברי הנציגות. אנחנו מביאים מספר משרדי עורכי דין המתמחים בהתחדשות עירונית, הנציגים מראיינים אותם ובוחרים. אחרי הבחירה בעלי הדירות חותמים על ייפוי כוח לטובת עורך הדין הנבחר.
מה זה מעל 51 אחוז ולמה זה חשוב בשלב הנציגות?
לפני שממשיכים למכרז עורכי דין אנחנו מוודאים שיותר מ 51 אחוז מבעלי הדירות תומכים בנציגים שנבחרו. בלי הרוב הזה, לנציגות אין מנדט אמיתי והמשא ומתן מול היזם ייחלש בהמשך.
איך נבחרים השמאי והמפקח?
באותה שיטה כמו עורך הדין. מכרז, ראיונות מול הנציגות, ובחינה לפי ידע מקצועי, ניסיון והמלצות מפרויקטים שהם מלווים כיום בפועל.
כמה הצעות מתקבלות במכרז יזמים?
בדרך כלל שלוש עד שש הצעות, בהתאם למיקום המתחם ולהיתכנות שלו. כולן מוגשות באותו פורמט ונכנסות לטבלת השוואה אחת.
מה זה מנגנון חלוקת רווחים?
סעיף בהסכם שקובע שמעל רווח יזמי של 18 אחוז, העודף מתחלק חצי ליזם וחצי לבעלי הדירות הקיימים. הוא שומר על כדאיות בנקאית ובכל זאת מחזיר ערך לדיירים כשהפרויקט מצליח מעבר לצפוי.
כמה בעלי דירות צריכים להסכים כדי להתחיל?
כדי להתחיל בארגון מספיקה קבוצת גרעין. את הרוב הנדרש לפי חוק פינוי ובינוי אוספים בהמשך התהליך, אחרי שיש הצעה קונקרטית על השולחן.
האם אפשר להחליף חברה מארגנת באמצע?
תלוי בהסכם שנחתם. לכן חשוב לקרוא היטב את סעיפי ההתקשרות ואת תקופת הבלעדיות לפני החתימה, ולוודא שיש מנגנון יציאה ברור.
כמה זמן לוקח פרויקט פינוי בינוי?
פרויקט טיפוסי נמשך בין שש לעשר שנים מהארגון ועד מסירת המפתח, כתלות במורכבות התכנונית ובקצב האישורים ברשות המקומית.
